הגוש החוסם
קשה לי להיזכר בדיוק באיזה נקודה החלטתי לעזוב את חיי הרגילים ולהיכנס לחיים הפוליטיים. יכול להיות שסתם רציתי שינוי, יכול להיות שחיפשתי אתגר או פשוט כי נשבר לי לראות את סבלותיהם של אחיי הגברים.
מאז שנות החמישים והששים התנועה הפמיניסטית הפכה סדרי עולם, מה שהפך את חיי הגברים לבלתי נסבלים. רק מקומות מעטים בעולם נשארו עם המסורת בת אלפי השנים, בהם הגברים יושבים בחברותא ומשחקים דומינו בזמן שנשותיהם עובדות בשדה, חורשות את האדמה, מבשלות ומטפלות בילדים.
אני כשלעצמי תמיד חלמתי לחזור מהעבודה לבית חם ונעים עם ריחות וקולות של מרק מבעבע שעולה מהמטבח כאשר אשתי הסקסית יושבת על ברכי ומאכילה אותי. החלומות האלו תמיד נגמרו במפח נפש ברגע שאשתי הגישה לי רשימה חדשה ומעודכנת של מטלות שעלי לעשות.
בחודש שעבר הרגשתי שאני לא מסוגל יותר לשתוק לנוכח סיפורו העגום של שכני שמנוצל תדיר בעבודות כפייה ביתיות, בזויות כמו קיפול כביסה וגיהוץ. דחיפה נוספת קיבלתי מחברי ויטוריו שסיפר בעצב רב על אשתו שחוגגת בקניונים עם חברותיה במקום להכין לו ארוחה בתום יום עבודה קשה ומפרך. בעיניים דומעות סיפר לי שבשבוע שעבר, בהגיעו הביתה לעת ערב, מצא על המקרר פתק בו הוא התבקש להכין לעצמו ארוחה ואף להשאיר כיור ריק ונקי.כל הדברים הללו ומקרים רבים אחרים, דחפו אותי להחלטה להפסיק לקטר ולהתחיל לנסות לשנות את המציאות. בתור אחד שחי ונושם פוליטיקה מאז היותי נער, החלטתי להקים מפלגה שתתמודד בבחירות הבאות ושמטרתה להלחם בפמיניזם ולהחזיר את כבודם האבוד של אחיי הגברים. היות ולצורך הגשת רשימה יש להשיג לפחות חמשת אלפים חתימות , הכנתי רשימת אנשים שמכירים אותי ושיחתמו עבורי.
באופן טבעי, בראש הרשימה היו בני משפחתי הקרובה וראשונה הייתה אשתי. בדיעבד, אני יכול לציין שזאת הייתה טעות פוליטית ממדרגה ראשונה לפנות דווקא לאחת הפמיניסטיות הגדולות של ימינו. אשתי סירבה לחתום בנימוק שכבר חמש שנים אני מנסה להיבחר לוועד הבית ללא הצלחה ולכן אין טעם לרוץ לכנסת עם רקורד כזה. בתי הסכימה לחתום בתנאי שאשמור שבת. בני סירב לחתום היות והוא חשב שלא יהיה לי זמן לשמרטף לו תוך כדי עבודתי בכנסת, אחי אברהם סירב בטענה שבגילו המופלג הוא מפחד משינוים. ניסיתי לשחד אותו בשיבוץ במקום השמיני ברשימה אך לשווא. ברוך השכן החביב שתמיד רואה בביתי כדורגל, ניסה לסחוט אותי וללא בושה ביקש את החנייה שלי בבנין. אשתו מתחמקת כבר מספר ימים למרות שהצעתי לה מקום ריאלי , תפקיד סגן שר וראשות ועדה. רק שרגא מהקנטרי קלאב הסכים לחתום וזה בתמורה לויתור על חוב ישן.
לאט לאט, בעקשנות רבה, הגעתי לשבע עשרה חתימות ואז הבנתי שעלי לעשות מספר שינוים במצע המפלגה כדי שקהל גדול יותר יוכל להזדהות איתה. לא הייתה לי בררה אלא לשחק חולה במשך מספר ימים, כדי שאשתי תרד לי מהגב ותאפשר לי זמן סביר לכתיבת מצע מפתה הרבה יותר. הדבר הראשון שעשיתי היה לשנות את שם המפלגה מ" תנו לגבר לחיות" ל "און לגבר". לאחר מכן העתקתי את מצע ה"מערך" משנות השמונים והוספתי בסוף כל סעיף את המילה לגבר. כך הצעתי שלום לגבר, ביטחון לגבר, פרנסה לגבר. סעיף מרכזי אחר דיבר על הצורך לסבסוד מלא של הכדורים הכחולים. אילו היו כדורי הפלא האלו בזמן המערך, אזי ירוחם משל, ישראל קיסר ושלמה הילל היו מתנהלים אחרת עם שולמית אלוני החמודה והיא לא הייתה עוזבת ומקימה את מרץ".
למרות המצע המשופר עדיין לא הבחנתי בנהירה המונית לתנועתי. למעשה נתקעתי עם שלשים ותשע חתימות ושלושים ותשע הבטחות שלא אוכל לקיים. כשראיתי שמפעל חיי עלול לקרוס, נזכרתי שתמיד ידעתי לצאת ממצבים אבודים ותמיד באותה צורה, כאשר אשתי מחלצת אותי בעור שיניי. לכן כמו תמיד, אזרתי אומץ, ניגשתי אל אשתי והתחננתי לעזרה.כמובן שהבטחתי לקבל ולשנות את המצע כראות עיניה.
זוגתי שנהנתה מכל רגע מהמעמד המשפיל, לאחר חודשים רבים של התרברבות גברית, עברה על מצע המפלגה בריכוז רב ואז אמרה לי שהיא מוכנה לעזור ובתנאי שאשנה מילה אחת בלבד במצע. בכל מקום שמופיעה המילה "גבר" עלי לרשום "אישה". המכה הייתה קשה ומשפילה כי לא זה מה שהבטחתי לבוחריי. לפתע הרגשתי לחץ בחזה והייתי על סף עילפון. משהבחינה אשתי במצוקתי היא חיבקה אותי בחום ולחשה לי באוזן: " אני מבטיחה לך שבעזרת השם ובעזרת הכדורים הכחולים עוד נצליח לעשות את זה ".
גבי רמני
